מיסוי נאמנויות
המצב הקיים: כאשר תושב חוץ מקנה נכסים וכספים לנאמנות לטובת תושב ישראל, לא קיים חיוב במס שוטף בשל הפירות, לרבות ריבית, דיבידנד, שכ"ד וכדומה, שנצברים בנאמנות בחו"ל. בנוסף, גם חלוקת כספים לנהנה הישראלי לא חייבת במס במועד החלוקה.
לטענת רשות המסים, יתרון מיסוי זה נוצל לרעה במקרים מסוימים. לדוגמה, ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובת עצמם, ובכך הביאו לפטור מוחלט של הכספים והפירות על הכספים. כמו כן, על מנת שלא ליצור מסלול עוקף של הטבות מס ביחס למתן מתנות ישירות של תושב חוץ לתושב ישראל, תוקנו הוראות הסעיף.
סגירת הפרצה: נישום יידרש להוכיח קיומה של קרבת משפחה בדרגה ראשונה או שנייה על מנת שתתקבל הטבת מס בשל נאמנות, כשהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל. בנוסח החדש בחוק מוגדר ההסדר כ"נאמנות קרובים" , המאפשרת את דחיית החבות במס. נאמנות קרובים זו תמוסה בגין חלקו של הנהנה הישראלי בלבד, באחת משתי החלופות הבאות (לפי בחירת הנאמן):
או באופן שוטף מידי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה, או במועד החלוקה בעתיד לנהנה, בשיעור מס של 30% בגין כספי החלוקה. אם ניתן להוכיח מהו מרכיב הקרן ומהו מרכיב הפירות בכספי החלוקה – ישלם הנהנה מס בשיעור 30% רק.
לדברי עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה במיכאל שיין ושות' ומנהלת בחברת אם.אס.איי שיין גלובל פמילי אופיס, שמייצגת משפחות רב-לאומיות ומנהלת נאמנויות ונכסים משפחתיים, "מדובר במחטף של שינוי החוק בחוק ההסדרים. אני משערת שהחקיקה החדשה נולדה כתוצאה מניצול לרעה של החוק הקיים על ידי תכנוני מס אגרסיביים מועטים, אך היא תגרום לפגיעה אנושה באמון של משפחות יהודיות רב-לאומיות ויועציהן.
שינוי תפיסת בסיס החקיקה של תיקון 147, המייחס את המס לתושבותו של היוצר ולא לנהנים, הוא היפוך הכוונה המקורית של החוק, שלמעשה, לראשונה התייחס למיסוי נאמנויות ולא לסתימת פרצות של בעלי הון לא מוצהר".
"החקיקה החדשה אף גורמת לאפליה חמורה בין נאמנות שבה היוצר הוא עולה חדש ותושב חוזר ותיק והנהנים תושבי ישראל – שאז החלוקות חייבות במס גם בתקופת ההטבות של עשר השנים – לבין נאמנות שבה הנהנה תושב חוזר ותיק או עולה חדש, שאז החלוקות פטורות ממס.
הרצון של רשות המסים לחשוף נאמנויות על מנת לוודא תשלום מס על פי חוק בעצם גרם למצבים אבסורדיים, כגון מיסוי חלוקות מנאמנות יוצר תושב חוץ כאשר בפועל אם אותם הנהנים היו מקבלים את אותם חלוקות כמתנה הן היו פטורות ממס לחלוטין".
שיין מבהירה, כי היא "מסכימה עם הצורך להילחם בהון לא מוצהר, שכן ברור לכל העוסקים בתחום כי המגמה בארץ ובעולם היא של חובת הדיווח Tax compliant , אולם "מדובר בראייה קצרת ראות, ואסור היה שהחקיקה בנושא או פעולות רשות המסים יעשו בחטף וללא מחשבה מעמיקה וללא ועדות מתאימות. רצוי להתייחס בחקיקה מתאימה לסיטואציות השונות של אי עמידה בכללי הדיווח ולא להכניס את כולם למיטה אחת".