יולי 2013

הגזירות בחוק ההסדרים פוגעות גם באמון יהדות התפוצות בישראל

חשוב לטפל בהון השחור, אבל רצוי להתייחס בחקיקה מתאימה לסיטואציות השונות של אי עמידה בכללי הדיווח ולא להכניס את כולם למיטה אחת

מאת: שירה שיין

אתמול אישרה הכנסת את חוק ההסדרים הטומן בחובו גם תיקוני חקיקה שמשפיעים לרעה על נהנים של נאמנויות יוצר תושב חוץ ועל נאמנויות של עולים החדשים ותושבים החוזרים מ1 לינואר 2014.

ישראל אולי תרוויח כמה נקודות בקהיליה הבינלאומית אבל האמון בה יסדק. ביטול הטבות מסוימות ובעיקר חובת הדיווח והמיסוי של נאמנויות יוצר תושב חוץ, גם על עולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים מ2014 היא טעות חמורה שגורמת לפגיעה אנושה באמון עם יהדות התפוצות ויועציהם.

עד היום, במצב החוקי הנוכחי, כאשר תושב חוץ מקנה נכסים וכספים לנאמנות לטובת תושב ישראל, לא קיים חיוב במס שוטף בשל הפירות, לרבות ריבית, דיבידנד, שכ"ד וכדומה, שנצברים בנאמנות בחו"ל. בנוסף, גם חלוקת כספים לנהנה הישראלי לא חייבת במס במועד החלוקה או בדיווח.

רשות המסים טענה כי יתרון מיסוי זה נוצל לרעה במקרים מסוימים כאשר למשל ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובת עצמם ובכך הביאו לפטור מוחלט של הכספים והפירות על הכספים.

כמו כן, על מנת שלא ליצור מסלול עוקף של הטבות מס ביחס למתן מתנות ישירות של תושב חוץ לתושב ישראל, תוקנו הוראות הסעיף.

תיקון המודל בחוק ההסדרים: על פי התיקון לחוק נישום יידרש להוכיח קיומה של קרבת משפחה, בדרגה ראשונה או שנייה, על מנת שתתקבל הטבת מס בשל נאמנות שהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל. בנוסח החדש בחוק מוגדר ההסדר כ"נאמנות קרובים", המאפשרת את דחיית החבות המס. נאמנות קרובים זו תמוסה בגין חלקו של הנהנה הישראלי בלבד, באחת משתי החלופות הבאות (לפי בחירת הנאמן): או באופן שוטף מידי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד, בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה; או במועד החלוקה בעתיד לנהנה, בשיעור מס של 30% בגין כספי החלוקה, או, אם ניתן להוכיח מהו מרכיב הקרן ומהו מרכיב הפירות בכספי החלוקה – מס בשיעור של 30% רק בגין מרכיב הפירות. אלא שיש לדעת כי הדברים אמורים רק כשהיוצר בחיים. כשהוא נפטר, כל הנאמנות ממוסה בשוטף והופכת לנאמנות תושבי ישראל.

מדובר במחטף של שינוי החוק בחוק ההסדרים. אני משערת שהחקיקה החדשה נולדה כתוצאה מניצול לרעה של החוק הקיים על ידי תכנוני מס אגרסיביים מועטים.

החקיקה החדשה גרמה לפגיעה אנושה באמון של משפחות יהודיות רב לאומיות ויועציהן. שינוי תפיסת בסיס החקיקה של תיקון 147 המייחס את המס לתושבותו של היוצר ולא לנהנים, במסגרת חוק ההסדרים הוא היפוך הכוונה המקורית של החוק שלמעשה לראשונה התייחס למיסוי נאמנויות ולא לסתימת פרצות של בעלי הון לא מוצהר.

הרצון של רשות המסים לחשוף נאמנויות על מנת לוודא תשלום מס על פי חוק בעצם גרם למצבים אבסורדים כגון מיסוי חלוקות מנאמנות יוצר תושב חוץ כאשר בפועל אם אותם הנהנים היו מקבלים את אותם חלוקות כמתנה הן היו פטורות ממס לחלוטין.

החקיקה החדשה אף גורמת לאפליה חמורה בין נאמנות שבה היוצר הוא עולה חדש/תושב חוזר וותיק והנהנים תושבי ישראל, שאז החלוקות חייבות במס גם בתקופת ההטבות של עשר השנים לבין נאמנות שבה הנהנה תושב חוזר וותיק/עולה חדש, שאז החלוקות פטורות ממס.

הרצון של רשות המסים לחשוף נאמנויות על מנת לוודא תשלום מס על פי חוק בעצם גרם למצבים אבסורדים כגון מיסוי חלוקות מנאמנות יוצר תושב חוץ כאשר בפועל אם אותם הנהנים היו מקבלים את אותם חלוקות כמתנה הן היו פטורות ממס לחלוטין.

אני מסכימה עם הצורך להלחם בהון לא מוצהר, שכן ברור לכל העוסקים בתחום כי המגמה בארץ ובעולם היא של חובת הדיווח Tax compliant.

כך למשל היום, אנחנו עדים למה שעד לא מזמן לא היה נראה אמיתי והוא שבנקים בשוויץ לא מסכימים לפתוח חשבון בנק חדש ללא הוכחה כי נהנה החשבון מדווח לרשויות המס במדינת תושבותו. אני מבינה את עמדת רשות המסים, אולם לטעמי מדובר בראיה קצרת ראות ואסור היה שהחקיקה בנושא או פעולות רשות המיסים יעשו בחטף וללא מחשבה מעמיקה וללא ועדות מתאימות. חשוב לטפל בהון השחור אבל רצוי להתייחס בחקיקה מתאימה לסיטואציות השונות של אי עמידה בכללי הדיווח ולא להכניס את כולם למיטה אחת.

עו"ד שירה שיין, מתמחה במיסוי בינלאומי ובהקמה וניהול נאמנויות. שותפה בכירה במיכאל שיין ושות' וב- אם.אס.איי שיין גלובל פמילי אופיס בע"מ, המנהלת נכסים משפחתיים למשפחות רב לאומיות