על רקע הגברת המאבק בהון השחור בישראל ובחו”ל
רשות המסים מפרסמת “נוהל גילוי מרצון” חדש ללא הליך פלילי
במקרים בהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל, “גילוי מרצון” ימנע הליכים פליליים.
ניתן יהיה להגיש בקשות אנונימיות לבירור חבות המס הנובעת מהבקשה. כל הפרטים .
על רקע הגברת המאבק בהון השחור ומאמצי רשות המסים לחשוף את ההון הלא מדווח בישראל ובחו”ל של ישראלים ועל רקע המגמות העולמיות בנושא. מפרסמת רשות המסים “נוהל גילוי מרצון” חדש, המחליף את הנוהל הקיים. מטרתו של הנוהל החדש לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של “גילוי מרצון”, לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.
במסגרת הוראות הנוהל הוכללו גם מספר הוראות שעה שנועדו לעודד ולהקל כניסה לתהליך ובהן, אפשרות להגשת בקשה אנונימית וכן הגשה במסלול מקוצר במקרים בהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪.
על פי הוראות הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל.
בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
במסגרת נוהל הגילוי מרצון שפורסם אתמול, המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי.
רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.
לפיכך, קוראת רשות המסים לנישומים לנצל “חלון הזדמנויות” זה ולדווח לרשות כחוק עוד בטרם החלה בדיקה או חקירה בעניינם.
בנוסף, במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
- הגשת בקשות אנונימיות-במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום, על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. מובן כי עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.
- מסלול מקוצר – כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר, בצירוף דו”חות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום.
עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.
לדברי עו”ד קובי כהן, מומחה לדיני מיסים, לשעבר ראש מחלקת פירוקים ברשות המיסים, הליך הגילוי-מרצון החדש הזה נחות ביחס להוראת השעה הקודמת של גילוי מרצון.
ההוראה הקודמת אפשרה ביטול של חיובי עלות האשראי והקנסות אשר נצברו על החוב כמעט באופן אוטומטי.
בגילוי החדש אין הנחות אוטומטיות ובאופן כללי ההליך כעת הינו צפוי להיות “יקר” יותר ביחס להליך הקודם. כמו כן, רשויות המס, בהוראה החדשה , אינן קובעת שיעור מס אחיד ומובטח מראש אשר ישולם על הכסף שהוסתר. כתוצאה מכך שיעור המס שישולם על הכסף שהוסתר לא יהיה אחיד בין הפונים בהליך הגילוי מרצון ויוכרע בעיקר על פי הנסיבות ויכולת ההוכחה של הנישום או של מייצגו למקור הכסף.
שיעור המס אשר ישולם על ידי הנישום מתוך סכום הכסף תלוי במקור ממנו הוא נוצר (מתנה, ירושה, הכנסות עסקיות או הוניות דיבידנד או עלות אשראי). לכל אחד מהמצבים שיעורי מס שונים.
הליך הכרחי
עו”ד שירה שיין, מתמחה במיסוי בינלאומי ובהקמה וניהול נאמנויות, שותפה בכירה במיכאל שיין ושות’ וב-אם.אס.איי שיין גלובל פמילי אופיס בע”מ, המנהלת נכסים משפחתיים למשפחות רב לאומיות. אומרת כי הגילוי מרצון כיום רלוונטי יותר מתמיד, כיוון שהאקלים הבינלאומי הוא כזה, שאפילו ברמת הבנקים, אם אינך יכול להוכיח דיווח במדינת המקור, אתה חשוף לשני דברים – חילופי מידע, משום שהסודיות הבנקאית כבר לא מה שהייתה פעם (בגלל רגולציות בינלאומיות) ושנית – סגירת החשבון על ידי הבנק.
אין ספק שהאקלים הבינלאומי של חילופי מידע ורגולציות מעורר רגישות מיוחדת לבעלי חשבונות לא מוצהרים מכל מיני מקורות וסיבות.
לדעתה, “הליך מסודר יהווה תמריץ עבור הנישומים ויעודד פניות מסודרות עם יכולת להעריך מראש את הדרך וזה בהחלט יכול לעזור ליועצים ולנישומים לדעת שיש קו מנחה”.
לדעתה של עו”ד שיין, גם מן ההיבט הפסיכולוגי, זה גם מרגיע לדעת שפונים לרשות מתוך ידע על מהלך מוסדר מראש.
“אני חושבת שוב שבאווירה הגלובלית העכשווית הליך כזה הוא הכרחי”, הוסיפה.
בהיבט של הנאמנויות, עו”ד שיין מבקשת להדגיש שעבור משפחות רב לאומיות בעלות נכסים, די שבן משפחה אחד אינו “כשר” במדינת המקור שלו והפוך – די שבן משפחה אחד רוצה ל “הכשיר” את הנכסים שלו במדינת המקור שלו, יש לכך אפקט דומינו על שאר בני המשפחה.
לדוגמא אם מדובר בנאמנות, הוא יצטרך לחשוף את שם היוצר של הנאמנות שיכול להיות בכלל ממדינה אחרת.
להפעיל את הנוהל גם על מקבלי מכתב מרשות המיסים
עו”ד (רו”ח) מוטי ארניה, מומחה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנסה, אומר כי חשיבותו של הנוהל רבה, בייחוד לאור השמועות הרבות שהיו לאחרונה וחוסר הוודאות אצל נישומים אשר המתינה לו על מנת להסדיר את חבות המס שלהם בישראל ובמדינות אחרות במקביל.
עו”ד ארניה מותח ביקורת על כך שמשום מה הרשות לא מצאה לנכון להתייחס לכאלו שקיבלו את המכתב, להכניס אותם לנוהל ובכך ליצור ודאות גם אצל אותם נישומים.
יצוין, כי ישנם מקרים רבים של אזרחים אמריקאים תושבי ישראל, אשר מסיבות שונות לא דיווחו על נכסיהם בארה”ב ומבצעים הליך דומה בארה”ב על פי המסלולים המקובלים שם.
במידה רבה, ככל שנדרש, עשוי אותו תושב ישראל לבצע הליך מקביל בישראל וזאת בכדי שלא ייווצר מצב בו יפתור את הבעיה בארה”ב, אך יהיה חשוף בישראל.
כמובן שהדבר נכון גם להיפך ביחס לכאלה המבצעים הליך בישראל וצריכים לוודא שדיווחיהם בארה”ב תואמים.
חילופי מידע בין מדינות אשר נעשו לאחרונה והסכמים בין מדינת-ים, כגון זה עם ארה”ב ואמנת המס החדשה עם גרמניה הביאו לכך, כי תושבי ישראל רבים חוששים כי יועבר מידע ממדינות זרות לישראל ובהתאם מוכנים הם לנקוט בהליך. חשיבות הנוהל החדש באה לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים:
אנונימיות – מהלך אשר נעשה בעבר לתקופה מוגבלת והביא להצלחה רבה. בשנים האחרונות לא היה ניתן לבצע את ההליך באופן אנונימי וכתוצאה מכך נישומים חששו הן מהשלכות המס של ההליך וכן מהאופן בו הרשות תשתמש במידע במידה ולא יגיעו להסכם, דבר אשר גרם ללחץ אצל הנישומים להגיע להסדר ויהי מה.
מסלול ירוק – אחד החששות של הנישומים היה מהתמשכות ההליכים.
מהניסיון, הזמן הממוצע של הליך על פי הנובל הישן עמד על כשנה. המסלול הירוק יקצר באופן מהותי את התמשכות ההליכים ויתנו ודאות מהירה יותר.
המסלול הירוק אמור לפתור סוגיות מס פשוטות ואינו צריך להיות ביחס להכנסה החייבת בהכרח. כך למשל הכנסות מעלות אשראי ורווחי הון בחו”ל צריכים להיכנס למסלול ירוק ללא קשר לסכום שאגב הוא נמוך מאוד ולפיכך נראה כי לא יהיה רלוונטי למרבית המקרים.
