מה זה CRS ואיך זה עובד?

מדובר למעשה ביוזמה של ראשי מדינות ה- G20 המקפלת פנימה מקבץ של הסכמים מולטילטרליים ובילטרליים (במקרה כמו של שוויץ) עליהם חתומות מדינות רבות (וכמובן מדינות שהתחייבו לחתום), כאשר התוצאה היא חילופי מידע בין רשויות המס של המדינות השונות עם שקיפות מס מלאה.

תמצית היוזמה היא המטרה לוודא שתושב מס של מדינה אחת לא מחזיק נכסים במדינה אחרת אשר לא מדווחים במדינת תושבותו. בניגוד לFATCA אשר מוגבל לתושבי מס בבריטניה וארה"ב, הCRS מתייחס לתושבי כל אותן המדינות החתומות (על פי נתונים ה- OECD מדובר כיום ב- 108 סמכויות שיפוט.

ההשפעות של הCRS-  – 

מוסדות פיננסים מחויבים לזהות את תושבות המס של לקוחותיהם (עם שיקוף מלא של חברות/ קרנות/ נאמנויות), לתעד זאת לרבות תיעוד מספר זיהוי לצורכי מס במדינת התושבות של הלקוחות (ללא יוצא מן הכלל, למעט במקרים כדוגמת יוצר נאמנות אשר הלך לעולמו לפני המועד הקובע כפי שיתואר להלן) ובהתאם לכך להעביר את המידע לגבי אותם לקוחות לרשות המיסים של מדינתם  (לרוב הדבר נקבע על פי מקום מושבו של הלקוח ולא לאומיותו) אשר תעביר הלאה את המידע לרשות המס המקומית אשר תחליף את המידע הנ"ל עם אותה מדינת תושבות רלוונטית.

כניסה לתוקף של הCRS –

רוב המדינות חתמו על ההסכם כאשר התאריך הקובע לתחילת איסוף המידע הוא 1.1.17 והמידע יחל לעבור ב- 2018.

ישנן מדינות, כגון ישראל, אשר ההסכם ייכנס לתוקף לגבי מידע הקיים אצלם החל מיום 1.1.18 אולם התאריך הקובע להעברת המידע הוא 2019.

עם זאת, קיימות מדינות אשר חתמו על הסכם כאשר תחילת איסוף המידע הינו המוקדם מכולם קרי, החל מ- 1.1.2016 כשאר החלפת המידע תתבצע כבר השנה.

ה-CRS ונאמנויות / קרנות

מה שאנו מבינים כעת הוא שהנאמן הוא זה שאחראי להעביר את המידע לרשות המיסים הרלוונטית לגבי יוצר הנאמנות, בתנאי שהוא עודנו בחיים, ולגבי נהנים כל הנהנים ובתנאי שקיבלו חלוקות.

לגבי קרנות, מנהלי הקרן נושאים באחריות להעביר את המידע על בעלי המניות של הקרן.

מסקנה:

אנו חיים בעידן חדש לגמרי שבו אנו כיועצים נדרשים יותר ויותר לתת חוות דעת לעניין תושבות המס של לקוחות, כאשר הרבה מהאחריות של הרקע או הסיבה להעברת המידע מוטלת עלינו.

לדוגמא, אנו, כיועצים בישראל,  נדרשים לחתום לבנקים בשוויץ על תושבות המס של נהנים או יוצרים ישראלים של נאמנויות כנ"ל לבנקים בישראל אשר נדרשים לזהות את תושבות המס של בעלי החשבונות, במיוחד כאשר מתקבל כסף מחו"ל. 

לסיכומו של עניין, מה שהחל לפני מספר שנים כ-KYC (Know Your Costumer) , הפך להיות מערכה כוללת ומוצדקת נגד ההון השחור בעולם, אך עם תוצאות של רגולציה מתישה ולעיתים מיותרת ואפס סודיות בנקאית. הבנקים, היועצים, המנהלים הפכו להיות שומרי הסף של רשויות המס על כל המשתמע. 

פשוט זה לא! ההמלצה היא תמיד לקבל ייעוץ ממי שמתמצא ומיומן בתחום.