דיוקן אישי/משפחתי – עו”ד מיכאל שיין ועו”ד שירה שיין
מדור משפט ועו”ד עושה לכם היכרות אישית ומשפחתית עם עו”ד מיכאל שיין ועו”ד שירה שיין ממשרד מיכאל שיין ושות’ – עורכי דין ונוטריונים. המשרד עוסק, בין היתר, בתכנוני מס בינלאומיים, ניהול והגנה על הון ונכסים רב לאומיים, מיסוי בינלאומי, מיזוגים ורכישות בינלאומיים, נאמנויות, דיני ירושה, עסקאות מקרקעין בארץ ובחו”ל, ליטיגציה ועוד.
עו”ד מיכאל שיין ועו”ד שירה שיין, אני שמחה לארח אתכם לראיון משותף של שני דורות מאותו משרד. נרצה לשמוע מכם במה מתייחד משרדכם בכלל, ועל רקע הדינמיקה המשפחתית המובנית בו בפרט. מיכאל הוא אביהם של שירה, שותפה במשרד, ושל אלון, אף הוא שותף במשרד.
באתי, ראיתי. נשארתי.
ספרו מה הרגשתם ביום הראשון בו התחילה שירה לעבוד במשרד עם מיכאל האב.
מיכאל: מחד, חשתי הגשמתו של חלום שהיה לי מאז ששירה נולדה. מאידך, מכיוון שבמשרד בו התמחתה שירה “מיתר ליקווניק, גבע, לשם, טל ושות'” ידעתי שהפצירו בשירה להישאר, הדבר זרע בי חשש שאולי לא אעמוד בציפיותיה מבחינת שאיפותיה המקצועיות.
שירה: התרגשתי מאד והיה לי ברור שבמשרד חי וקיים עם צוות גדול, אני מתחילה מאפס, משרד בו אני צריכה להוכיח את עצמי גם כ”בת של..” וגם בפני עצמי. די מהר נכנסתי לעניינים ואט אט בעבודה קשה ופירגון מכולם התקדמתי עד אשר ב-2007 כבר מוניתי לשותפה.
Yes Sir והיי מה העניינים
בהיותך, מיכאל, יליד אנגליה, ובהיותך, שירה, ילידת ישראל – האם יש בהתנהגותכם ובדרך התנהלותכם במשרד ומול לקוחות הבדלים תרבותיים ובמה הם מתבטאים?
מיכאל: כאשר שואלים אותי מה הסוד ליכולתי לשרוד במדינת ישראל ובפרט כפרקליט מן המניין בהיותי מרקע אנגלו-סקסי, תשובתי היא שמאז קבלת רישיוני לפני 43 שנים בארץ, פיתחתי אישיות מפוצלת – מחציתי נשארה ג’נטלמן אנגלי ומחציתי הייתה ללבנטיני ללא מגבלות. כך אני נוהג, כאשר ההדגש נשאר עדיין בצד האנגלי, בתרבות האנגלית ובחינוך שקיבלתי הן בבית והן במישור האקדמאי שם.
שירה: אכן אבי יליד אנגליה ואמי ילידת זימבבוואה ומכאן שגדלתי בבית דובר אנגלית עם משפחה אנגלו-סקסית. רוב הלקוחות שלנו הם תושבי חוץ או עולים, ולכן מלבד הציונות שבה חונכתי שמלווה אותי תמיד כבת של שני הורים שעלו לישראל, אני לא מרגישה בהבדלי תרבויות לא מול אבי ולא מול לקוחות. להפך לפעמים מעט מ”החוצפה הישראלית” קוסמת לתושבי חוץ.
כאן עובר הגבול
מהי חלוקת העבודה ביניכם (כולל אלון) במשרד? האם גבולות הגיזרה של כל אחד מכם קשיחים או יותר כמו מים טריטוריאליים הגולשים לרחבי אוקיינוס העשייה הגדול?
מיכאל: עד להצטרפותה של שירה לפני 15 שנים, עסקתי לבד בכל התחומים שבהם עוסקים שירה ואלון יחד כעת – קרי: הן התחום של דיני נאמנויות, הקמתן וניהולן (שבו מטפלת בעיקר שירה), והן הצד הפיננסי, ניהול תיקים של לקוחות רב לאומיים ושימור הון משפחתי (שבו מטפל אלון בעיקר, בהיותו בעל תואר גם במשפטים וגם בניהול פיננסי). בעידן החדש, כאשר שירה ואלון מלווים אותי, שני התחומים האלו מתחלקים בראש ובראשונה ביניהם, בעוד שאני משמש יותר ויותר כיועץ-על כאשר שירה ואלון מוצאים לנכון להיוועץ בי!
שירה: אני בעיקר עוסקת בתחום של מבנה סטרוקטורות משפחתיות למיניהן וייעוץ המס הנלווה, אלון אכן יותר מלווה את הצד הפיננסי באמצעות ה’פמילי אופיס’ שהקמנו והחברה שלנו בציריך לניהול תיקי השקעות. אני מוצאת שההפרדה הזו טובה לנו וגם טובה מול לקוחות וזה “טפו טפו” עובד נפלא.
אתם לא “מחליטים עלי”
כיצד אתם נוהגים אם לקוח מעדיף ומתעקש שמי שיטפל באופן ישיר בעניינו לא יהיה מי שאתם חושבים לנכון, מבחינת כוח הכובד של הפעילות במשרד?
מיכאל: הצוות המלא שלנו מונה כ-50 איש, כשתחומי מומחיותם מאפשרים לנו לנווט היטב את הרכב אותה קבוצת יועצים אשר תשמש לתיק זה או אחר בראשותם המתאימה של שירה, אלון או אנוכי.
שירה: מערכת היחסים עם לקוחותינו היא אישית ומושתתת על המון אמון, לכן בדרך כלל ולרוב, הלקוחות סומכים על שיקול דעתנו כאשר אנו מפנים אותם לטיפול של מי מהצוות שלנו. כמובן שאם לקוח מבקש ספציפית שמי מאתנו ילווה אותו, אנחנו נענה לרצונו.
אתם כן “מחליטים עליהם”
תחומי עיסוק משרדכם, כמו ניהול נאמנויות, מינוי נאמנים במדינות זרות וכד’ מושתתים על אמון – אמון מצד הלקוח בכם, בשיקול דעתכם, בתום לבכם, ואמון של הלקוח וגם שלכם בבעלי התפקיד שאתם ממנים להשקיע את כספי הלקוח ולהגן עליו. כיצד מבססים סוגי אמון כאלה וכיצד חיים יום-יום עם האחריות הגדולה הזאת?
מיכאל: הכל מתחיל בערכי יסוד המנחים אותנו ולא רק מהדור שלי. חונכתי בבית שמושתת על ערכים יהודיים ואוניברסאליים כאלה אשר מאפשרים לי, וכך אני מאמין מאפשרים גם לילדיי, לנהוג באחריות מירבית בכל תחומי עיסוקינו מול לקוחותינו. נוכחתי, כי לקוח יודע לזהות במיידיות אילו ערכים מנחים את יועצו, לא כל שכן כשמדובר בלקוח לא יהודי. מבין התמונות הרבות התלויות במשרדנו, היקרה לי ביותר היא זו שנתן לי אבי המנוח עת שקיבלתי את רישיוני, “צדק צדק תרדוף”, תמונה התלויה בכניסה למשרדנו. כלל זה הוא תחילתה וסופה של דרכנו וכך אני מאמין חשים כל הלקוחות שלנו.
שירה: אכן האחריות היא כבדה, רק שזה כבר חלק מהחיים שלי, חלק מחיי היום יום. אני רואה זאת כזכות להיות יועצת של משפחות רבות בארץ ובחו”ל, וזכות זו היא גם שאני זוכה לכל כך הרבה אמון מצד אותן משפחות.
על המשמר תמיד אנחנו
אתם עוסקים גם ברכישת מקרקעין בחו”ל עבור הלקוחות שאת כספיהם אתם מנהלים בנאמנות. מהם קריטריוני המינימום שאתם מציבים כדי להבטיח שהרכישות יהיו מוצלחות לאורך זמן וגם יניבו תשואות נאות?
מיכאל: התנאי העיקרי, הינו לזהות שותף מקומי, במקום בו מתבצעות ההשקעות הנדל”ניות, שותף אשר אפשר לעבוד איתו בשיתוף ובאמון בלתי מוגבלים.
שירה: בנוסף לדברים של אבי, אנו, או מי מטעמנו נוסעים למקום ההשקעה הנדל”נית באופן תכוף ומנהלים מערכות בקרה ממשרדנו בארץ על בסיס יום יומי.
אחד מול רבים
במה שונה ניהול הון משפחתי מניהול הון של לקוח אינדיבידואל?
מיכאל: המטרה שלנו היא להעמיד ייצוג שיעבור דורות, זו אולי הסיבה הראשונית שבגינה כה שאפתי לצרף את ילדיי אלי, כדי לאפשר את המשך הייצוג לאותן משפחות המיוצגות על ידינו. שירה ואלון מייצגים כבר נכדים של לקוחותיי הראשונים מלפני ארבעה עשורים או יותר, ונימה זו אינה נוכחת כאשר מייצגים אינדיבידואל בלבד. מה גם, שטיב טיפולנו מחייב התייחסות תמידית לדורות הבאים שכן התשתיות שאנחנו מעניקים ללקוחות הן תשתיות רב דוריות.
שירה: אכן אין מה להשוות בכל ההיבטים, האישיים, הפסיכולוגיים והמשפטיים של ניהול הון משפחתי לניהול לקוח אינדיבידואל, וכמובן שכל מקרה נבחן לגופו ולפי המקרה והלקוח שעומד מולנו נתפור את החליפה המתאימה.
משפחה פונקציונלית
האם העובדה שאתם משרד משפחתי מהווה לדעתכם שיקול אצל לקוח בבואו לבחור לעצמו משרד שינהל את הונו ונכסיו?
מיכאל: בהחלט. רוב הלקוחות חשים הקלה בכך שאכן קיים דור המשך אשר יכול להיות שותף לסודות המשפחתיים והכספיים שלהם, מכיוון שלעבור מפרקליט לפרקליט בתחום Fiduciary שבו אנו מתעמקים בטיפולינו הוא שונה תכליתית מלעבור מפרקליט לפרקליט בנושא נורמטיבי כגון העברת נכס בטאבו או אפילו ייצוג בבית המשפט. העמדת דור המשך על ידי כפי שעשיתי מאפשרת ללקוחותינו לתכנן את עתידם גם עבור דור ההמשך שלהם במידה דומה.
שירה: בתור משרד שמייצג בעיקר לקוחות פרטיים, שבין היתר מונה ילדים ו/או נכדים של לקוחות שהתחילו אצל אבי נושא ההמשכיות בולט, ובהחלט אני רואה את ההנאה, השמחה ואפילו הגאווה שלקוחותינו מרגישים ואת חיזוק האמון בנו בגלל שאנחנו משרד משפחתי.
לא בלי בתי
מיכאל, במה היה משרדך שונה ממה שהוא היום אלמלא הצטרפה שירה לשורותיו?
אני משוכנע שהייתי מתקשה להמשיך ולנהל את משרדי במתכונתו כפי שהייתה ערב הצטרפותם של שירה ואלון, כל אחד במועדו. שאפתי להעביר את סגנון ייצוגי וטיפולי בלקוחותיי הפרטיים ורק ילדי יכלו, כפי תפיסתי, להתמיד בקו זה. מה גם ששירה ואלון מינפו וממנפים את ציבור הלקוחות שלנו הן בארץ והן בחו”ל וזאת כתוצאה מהמיומנות בתחומים שהם רכשו.
שירה, מבלי להיגרר חו”ח לשחצנות מצדי, נחשבת ללא עוררין בשורות המקצוע כמומחית בעל שם מקומי ובינלאומי בתחום דיני הנאמנות. אין הרבה ארגונים בינלאומיים ואף מקומיים שבפניהם שירה לא הרצתה ואין הרבה פרסומים משפטיים בתחום נאמנויות ומיסוי בינלאומי שבהם שירה לא מופיעה.
חשבון ביניים
שירה, בראייה לאחור – אילו יכולת לטפל באותם נושאים כבדי משקל ועתירי ממון בהם את מטפלת במסגרת משרדכם אבל עם שותף מקצועי לעילא אך שאינו אביך – האם זה היה מבחינתך רע יותר, טוב יותר, אותו דבר – ומדוע?
אני לא יכולה לדמיין את עצמי עם שום שותף אחר, זה הרבה מעבר לשותפות, זה זורם בדם שלי, ינקתי את זה מילדות, גדלתי לתוך זה – קשה להסביר. יחד עם זאת במשרד ועם הצוות הנרחב והמקצועי שלנו הנושא המשפחתי די נשכח והמקצועיות גרידא תופסת את התפקיד העיקרי.
שוטי, שוטי ספינתנו
באילו נסיבות תתייעצו זה עם זו ובאילו – תשייטו סולו?
מיכאל: ככל שהזמן עובר אני מוצא את עצמי מתייעץ, בביטחון רב, יותר ויותר בשירה ואלון כל אחד בתחומיו. אני מעדיף כבר לשמש כיועץ-על (אני מכנה את עצמי “המתמחה הבכיר של שירה ואלון”), והפסקתי מזמן לחפש גם כותרות וגם ייצוג בלעדי.
שירה: כיום, הלו”ז הצפוף שלנו והימים מלאי הפעילות משאירים מעט זמן להתייעץ זה עם זה. אבל תמיד כשצריך ובמקרים מיוחדים אנו מתייעצים זה עם זה, וכמובן שיש את ארוחות שישי, אבל אז “חוטפים” משאר בני המשפחה שלא רוצים שנדבר על עבודה.
Second best – לא במקומותינו
שירה, את עורכת דין החולשת על הון עתק ונכסים רבי היקף של לקוחות. האם הרגשת בעבר חששות מצד לקוחות מפאת גילך הצעיר או שנתפשת על ידיהם כ”בת של” ובתור שככזו גם “שנייה ל..”?
בתחילת דרכי במשרד מאד הרגשתי כך, והיה לי מאד חשוב להוכיח את עצמי ולא ויתרתי לעצמי בשל כך, אבל היום כשלא מזמן חגגתי יום הולדת 40, אני מרגישה במקום טוב ובטוח. בסופו של יום כשאת יושבת מול לקוח אינדיבידואל או משפחה, זה את בפני עצמך כך שלא הגיל ולא “הבת של” משנים. מה שמשנה זה המקצועיות ולא פחות חשוב האדם שאת.
שעת לימוד
הורינו מלמדים אותנו, אך לא פחות אנחנו לומדים מילדינו. מה למדתם זה מזו בעבודתכם המשותפת?
מיכאל: משירה למדתי מהנוכחות מול לקוחות – הופעתה היפה אך הצנועה של שירה יחד עם הביטחון העצמי שזורח ממנה בכל עת, אף הוא בצניעות, מפליא אותי כל יום.
מאלון למדתי מה זה תום לב בלתי מוגבל ומה זו התייחסות בלתי פוסקת לכל לקוח ולקוח כאילו הוא לקוחו היחיד.
הערכים הללו, אולי ירשו ממני בחלקם, אבל ללא ספק שידרגו אותם מעבר לכל ציפיותי.
שירה:למדתי מאבי הרבה מעבר למה שאי פעם אוכל לכתוב. מבחינה מקצועית, אם לסכם, למדתי שפרזנטציה זו אמנות, היחס החם והאנושי ללקוחות ולעובדים במשרד זה הוא ערך עליון, וש”דע מאין באת ולאן אתה הולך” זה מה שמשאיר את הרגליים על הקרקע בכל זמן נתון.
גאווה משפחתית
מיכאל, אני בטוחה שבתך ובנך ממלאים את לבך בגאווה. לקראת סוף הראיון, שתף אותנו במעט גאוות אב.
זרעתי בדמעה ואני קוצר ברינה. חונכתי בתנועת בני עקיבא בלונדון וגדלתי בשאיפה להשתקע בארץ ואף בקיבוץ. לבטח לא עליתי ארצה ב-1968 ממניעים כלכליים. כאשר אני מביט אחורה על הקריירה המקצועית שלי, תקוותי היא שכבר הספקתי להשאיר הדים בקרב המשפחות הרב לאומיות שאנחנו מייצגים באופן שדור ההמשך שלי – ומי ייתן שגם לו יהיה דור המשך ועוד בחיי ב”ה – יוכרו יחד איתי כחבורה קטנה שהטביעה אות מסוימת על דרכי הייצוג המקצועיות, התרבותיות והערכיות כאחד במדינתנו הקטנה.
אני מתברך באמא קשישה, זכיתי באבא תלמיד חכם וחזן ידוע (כפי שילדי ירשו את מקצוע עריכת הדין ממני, אני ירשתי את החזנות מאבי שכן, חזנות היא תחביבי מאז ילדותי), אני נשוי לשרון מזה 43 שנים (שגיתי פעמיים באותו שבוע בסוף אוקטובר 1970 – התחתנתי ביום שני והוסמכתי כעו”ד ביום שישי, רק שלא הייתי חוזר בי באף אחד מאירועים מרכזיים אלה בחיי). אני מתברך בבת שלישית, דניאלה, ובשבעה (בינתיים) נכדים אוהבים ואהובים.
הראיון עם עוה”ד מיכאל שיין ושירה שיין ממשרד מיכאל שיין ושות’ נערך על ידי עו”ד פנינה מרפיש – ינואר 2014.
